שגרת החיים לאחר אירועי השבת הארורה ב-7/10/23

ארבעה חודשים אחרי, ואין אדם בישראל שחייו לא התהפכו והשתנו לאחר זוועות השביעי לאוקטובר 2023.
ההלם, האבל והסערה הרגשית לא פסחו גם על דיירי גן בעיר ועובדיו.
חברי צוות העובדים וההנהלה התגייסו למשימה ונרתמו להתאמת שגרת החיים לצורכי הביטחון ולצרכים הרגשיים של הדיירים.
הרווה  פרנק – מנכ”ל גן בעיר, חיה – עוזרת מנכ”ל ומנהלת שיווק ונעמה מלכוב – העובדת הסוציאלית של גן בעיר, מספרים על ההתנהלות בימים הקשים ועל השינויים וההתאמות שנעשו כדי לאפשר שגרה חדשה, בטוחה ומותאמת למצב.

 


ה 7/10 – תגובה מהירה של הצוות לתמיכה בדיירים

בשבת ההיא, כבר בבוקר עם היוודע מצב החירום במדינה, התייצבו רבים מעובדי גן בעיר במקום באופן ספונטני.
צוות העובדים וההנהלה מיהרו להגיע למקום כדי להגן על הדיירים, להרגיע ולהפיג את החששות, לחבק, לסייע למי שצריכים סיוע ולוודא שהמרחבים הבטוחים במקום מוכנים וערוכים למקרה הצורך.

ההתייצבות הייתה ספונטנית ומהירה ונבעה מרצון כן ואנושי להגן על הדיירים ולסייע להם. ממדי ההתגייסות של הצוות היו מרשימים, והם ממחישים את המחויבות והמסירות של כל אחד ואחת מהעובדים, את האכפתיות ואת הדאגה לשלום הדיירים.

 

חששות, אזעקות ואי ידיעה

חיה מספרת שבתחילה היו תחושות של בהלה, חשש ואי ידיעה, אך הודות לטיפול מהיר ויעיל, לאחר זמן לא רב, ניתן היה לחוש ברגיעה.
אחד הנושאים שדרשו טיפול מיידי הוא המרחבים המוגנים.
בכל קומה יש שני ממ”קים (מרחב מוגן קומתי), אשר בימים של שגרה בטוחה משמשים לצרכים שונים.
היה צורך לפנות את הממ”קים בקומות השונות ולאבזר אותם כך שיהיו נוחים ובטוחים, ויעניקו תחושה ביתית ומוגנת לדיירים.

ברמת גן נשמעו לא מעט אזעקות והיה חשוב לוודא שלכל הדיירים יש אפשרות להגיע למרחב המוגן בבטחה ובמהירות.
לאחר מספר ימים הרגישו הדיירים בטוחים יותר וחלקם העדיפו להניח כיסא במסדרון מחוץ לדירתם, ולשהות במסדרון בעת אזעקה.
למרבה המזל, לא נספו או נחטפו באירועים בני משפחה מהמעגל הקרוב של הדיירים, מה שהקל על הטיפול בחששות והפחית את עצמות הפגיעה וההלם.
לדייר אחד יש בת המתגוררת בכפר עזה, שנאלצה לבלות שעות ארוכות בממ”ד אולם, השבח לאל, יצאה בריאה ושלמה.

 

שינוע פעילויות למרחבים מוגנים

בימי שגרה, רוב הפעילויות בגן בעיר מתקיימות בקומה התשיעית, הכוללת בריכה, חדר כושר וחדרי חוגים.
קומה זו מוקפת קירות זכוכית ואין בה מרחב מוגן שיכול להכיל כמות רבה של אנשים ועל כן היה צורך להעביר את הפעילויות למרחבים אחרים, מוגנים יותר.

חלק מהפעילויות עברו לקומת הלובי, וחלקן לקומת המרתף, בה נמצאים הספריה הגדולה והמרווחת של הבית ואולם הקולנוע.
למרות שהקומה התשיעית היא מפוארת ויוקרתית, מסתבר שיש יתרונות גם לקיום פעילויות בקומת הלובי.
הפעילויות משוות אווירה ביתית וחיה לקומת הלובי, וכך מעז יצא גם קצת מתוק.

 

בנות 80 הן מוכרחות לרקוד...

בימי רביעי מתקיימים בגן בעיר ערבי מוזיקה וריקוד. בחודשים הראשונים למלחמה הדיירות והדיירים פשוט סירבו לרקוד והרגישו שזה לא מתאים למצב הרוח הלאומי, כאשר כל כך הרבה משפחות חוות אבל ודאגה ליקיריהם החטופים או המגוייסים.

באופן טבעי הוחלפו הריקודים בשירה בציבור.

נעמה, שלקחה על עצמה את הפקת ערבי השירה, בוחרת שירים מתאימים, שירים שקטים ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה, אותם היא עורכת במצגת, והדיירים מתכנסים יחדיו ושרים. השירה המשותפת מהווה פעילות מלכדת, מחזקת ומרגיעה. למוזיקה יש איכויות תראפויטיות והשירה המשותפת מביאה ריפוי והקלה ספונטניים.

עם התחדשות מופעי התרבות והספורט בציבור, ועם התרבות הקולות המבקשים להכניס שמחה לחיים דווקא כאקט של התגברות וניצחון הרוח, הסכימו גם הדיירים לקום ולרקוד.
“זאת הדרך שלנו לתרום לחיזוק החיילים, הנכדים והנינים” שלנו, אומרים הדיירים – “עבור זה הם נלחמים !”

תמיכה וחיזוק

כמו לכל אזרחי ישראל, גם לדיירים ולחברי הצוות בגן בעיר יש בני משפחה ומכרים אשר משרתים בסדיר או במילואים, וכן מכרים ובני משפחה רחוקים יותר אשר נאלצו להתפנות או נפגעו מאירועי השבת. כל אחד דואג ליקיריו, והדאגה אינה פוסחת על איש.

חלק משמעותי מדיירי הבית שרדו את השואה והאירועים העלו אצלם זיכרונות ותחושות קשות, אולם לא היו תגובות חריגות שדרשו התערבות מיוחדת. כמובן שהמצב הבטחוני והאווירה הכללית  מעלים דאגות ופחדים, וחוסר הידיעה מה צופן העתיד וכיצד ומתי תיגמר המלחמה מגבירים את החשש ואי הנוחות.

כדי לאפשר לדיירים  לשתף ולפרוק וכדי ליצור תחושה של תמיכה ומוגנות, החליט צוות גן בעיר לקיים שיחות יומיומיות בהן נוכחים הרווה המנכ”ל ונעמה העובדת הסוציאלית. השיחות כוללות שיתוף ומתן אינפורמציה עדכנית. השיחות התקיימו בתחילה באופן יומיומי, ולאט לאט התרווחו, בחודש השלישי השיחות התקיימו אחת לשבוע ובתומו כבר לא היה בכך צורך.
עצוב לומר – אבל לאחר 4 חודשי מלחמה, כולנו נכנסו לסוג של שגרה.
לוח הפעילויות מתעדכן כל העת על פי דרישות המצב, ונשלחות הודעות על הפעילויות השונות בקבוצת ווטסאפ ייעודית, כך שכל דייר מקבל את המידע בזמן.

התגייסות ותרומות

הרווה, חיה ונעמה מספרים שהדיירים חשו צורך לתרום ולסייע למפונים ולחיילים.

וועד דיירי גן בעיר יחד עם ההנהלה נענו לבקשת הדיירים ולרצונם לתרום את חלקם וארגנו מבצע התרמה. בכספים שנאספו באירוע ההתרמה נרכשו 16 מכשירי טלוויזיה לטובתם של מפונים ששוכנו בבניין דיור בר השגה שלא היה מרוהט.

בכסף שנותר רכש הוועד פסנתר חדש למועדון הנוער של קיבוץ ניר עוז המפונה. חברי הקיבוץ העתיקו את מושבם לקיבוץ משמר העמק שמארח אותם עד שיוכלו לחזור לבתיהם בבטחה.
בנוסף, תרמו דיירי גן בעיר מאפים שהכינו בדירותיהם ודיאודורנטים, שנשלחו לחיילים. כעת יש קבוצת דיירות שסורגות כובעי צמר לחיילים ובנוסף, יש חקלאי מהדרום אשר מגיע לגן בעיר בכל פעם עם תוצרת חקלאית שלו והדיירים רוכשים ממנו ירקות ופירות. ככלל, דיירי גן בעיר מתגייסים באהבה ובשמחה למען מפונים וחיילים ותורמים ביד נדיבה, כל אחד כפי יכולתו.

ההבדל בין ההתמודדות בזמן הקורונה וההתמודדות היום

מעבר להבדלים באופי האירועים עצמם, אחד ההבדלים הגדולים בין ההתנהלות בימי הקורונה וההתנהלות היום הוא שבימי הקורונה היה הכרח לשמור על בידוד. הבידוד והבדידות מקשים על ההתמודדות, וכיום, הלכידות, שותפות הגורל והיחד מאפשרים להתמודד בצורה אחרת, כאשר אנחנו מחזקים זה את זה ולא נשארים ספונים בחדרים.

חיה מציינת שכשבועיים לאחר אירועי השבת באוקטובר חלה עלייה בביקוש לדיור מוגן. היחד מקל על ההתמודדות, מחזק ותומך, מי שחיים בגפם חשים אי ביטחון הגובר בשל העובדה שאין עם מי לחלוק את הקושי. קיים חשש של קשישים בודדים מכך שלא יצליחו להגיע בזמן למרחב המוגן, וכמו כן, יש מי שמספרים שמשפחות רבות בבניינם עזבו למקומו אחרים והם נשארו כמעט יחידים בכל הבניין, מה שמייצר תחושה של בדידות וסכנה מוגברת.

יחד ננצח

המצב הבטחוני ומצב הרוח בארץ אינו פשוט בימינו, אולם, כאשר מתמודדים יחד, העול נעשה כבד פחות. שיתוף הפעולה בין הדיירים, הצוות והועד בגן בעיר מאפשר למצוא מעט נחמה, להתמודד עם הקושי ולהפחית את החששות.

האווירה החמה, האכפתיות והקהילתיות מסייעות לדיירים ולצוות לעבור את התקופה קצת יותר בקלות, בלכידות,  ביחד, ולמצוא מעט אור ונחמה בעשייה משותפת.

 

הלוואי שנזכה כולנו לימים טובים יותר וקלים יותר במהרה,

ליבנו עם משפחות החטופים והחיילים, וכולנו מייחלים לשובם לחיק המשפחות בבריאות שלמה