חוויה מתקנת

לא אחת קורה, שאדם עזב תחום עניין בגלל התנסות לא טובה או תגובה ביקורתית בעבר, אפילו בעבר הרחוק מאד..
“בהיותי בכיתה ז” ספרה לי חברה שנרשמה לקורס ציור בגיל 67, “העיר לי המורה שהציור שלי ילדותי, ומאז ועד היום לא אפשרתי לעצמי לצייר שום דבר “.
“מאז כיתה ב'”, סיפרה לי אחת המשתתפות בסדנת כתיבה “כשהמורה לא האמין שהחיבור שהגשתי הוא מעשה ידי,
 אני לא מעיזה לכתוב שום דבר יצירתי או אישי. העלבון והפחד מתגובה צרובים בי. חשבתי שאולי הגיע הזמן למצוא מסגרת ולשוב לכתיבה.”
 אותה משתתפת שהתברכה בכתיבה נפלאה כתבה במסגרת הסדנא ספורים מרגשים בשפה איכותית ומושכת. כשהתנדבה בבית ספר יסודי קראה בפני התלמידים סיפור שכתבה מבלי לגלות להם שהוא פרי עטה. כשהבינו התלמידים שהסיפור פרי עטה, נעמדו על רגליהם ומחאו לה כפיים”. 60  שנה אחרי שנעל  בפניה אותו מורה את השער לכתיבה, נפתח שוב השער לרווחה.

מחיר מול רווח

1. עם כל הטוב שהצגתי פה, יש הנרתעים מפני ההשתתפות בחוגים או פעילויות העשרה, ומפני ההעזה להיכנס לתחומי עניין חדשים.  פרופ’ רות בן ישראל עצמה כתבה בהמשך המאמר ממנו ציטטתי ,כי לא היה פשוט השינוי ממעמד של פרופסור וראש חוג בתחומה, למעמד של מתלמד מתחיל בתחביב החדש. לא היה פשוט לשבת עם תלמידים בני גילם של נכדיה.
וכל זאת , היא מספרת, כי כששקלה את המחיר הזה של אי הנעימות לעומת הרווחים שהיא עתידה לקבל לא היה לה ספק שעליה לעשות זאת.
והקושי של שינוי סטטוס בעיני אחרים ובעיני עצמך, אינו הקושי היחיד.

2. יש המתקשים לשחרר את הדימוי שלהם על עצמם, ולאפשר לעצמם ללמוד תחומים שונים באופיים מתחומי העיסוק הקודמים. אדם שעסק במקצוע מאד ריאלי ‘מתימטי’ מחושב, יידרש לשנות את צורת ההסתכלות שלו ולסגל דפוסים משוחררים הפונים אל הרגש, החוויה והיצירתיות אם ירצה ללמוד ציור או פיסול.

3. לעיתים יש קשיים פיזיים עקב יכולות שירדו. הראיה, כושר התנועה, הזריזות, השמיעה. קשיים אלו לא צריכים לעצור אותנו מלהעז ולהתנסות. נוכל למצוא דרכי התמודדות שיאפשרו לנו להנות מתחומי עניין במסגרת המגבלות שנוספו עם השנים.

אפשרי גם אם קשה

ארתור רובינשטיין הפסנתרן הדגול המשיך לנגן מול אולמות מלאים גם בגיל 91. אך גם הוא לא היה פטור מההתמודדויות שהזכרתי פה, למרות שהוא עסק באמנות המוכרת לו מזה שנים שהיא תחום אומנותו. זריזות אצבעותיו ירדה, וגם יכולתו ללמוד ולזכור עוד ועוד יצירות.
הוא  הזכיר 3 עקרונות שאיפשרו לו להמשיך לעסוק בנגינה ולמלא אולמות:
בחירה – הפחתת מספר היצירות שהוא מנגן. בחירת אלו שהעדיף על פני אחרות.
מיצוי – השקעה מירבית להגעה להישגים, כלומר אימונים רבים יותר ממה שנזקק להם בעבר.
פיצוי – כשהאמצעים שהיו לרשותו נחלשים, עליו לחפש אמצעים אחרים. במילים אחרות, את הזריזות שאפיינה אותו בצעירותו הוא החליף בנגינה איטית יותר אך עמוקה ומודגשת.
העקרונות שנכונים עבור רב אומן מופלא כמותו, נכונים לכל אחד מאיתנו, כשעבורנו המשימה אפילו פשוטה יותר, שכן עבור רובנו, לא מדובר במקצוע או בציפיה להגיע לרמה בינלאומית.

אמתחת מלאה כל טוב

לא ניתן לסיים את הכתבה הזאת מבלי להתייחס לארגז הכלים המלא כל טוב, שבני הגיל השלישי נושאים איתם.
בזמן התלבטות או קושי, בשעה שחולשותינו צפות למול עינינו או מושכות אותנו לוותר על ההנאה שברכישת תחביבים או השתתפות בפעילויות תרבות, כדאי שנזכיר לעצמנו, שעם כל הירידה בתפקודים שונים עומדים לרשותנו כלים משמעותיים להצלחה.
אנו נושאים עמנו אוצר שלם של חוויות והתנסויות,  יש לרשותנו פנאי ופניות, הגיל לימד אותנו את מקומם של סבלנות ואורך רוח, ולאורך השנים צברנו לעצמנו הצלחות מוכחות ולמידה בתחומים שונים.

ראוי שנזכיר לעצמנו את כל אלו, ואת העובדה שכל יום הוא חיים שלמים שכדאי למלא בחוויות, ביצירה ובשמחה פשוטה.

את המאמר כתבה טל שרת, בוגרת מכון אדלר בהנחיית קבוצות גיל שלישי.
מנחה סדנאות כתיבה לגיל השלישי.
מלווה תהליכי יצירה
בעלת האתר בין השורות הכתובות