פרלמנט הגברים של גן בעיר

בדיור המוגן “גן בעיר” יש כ 120 דיירים – כ-30 אחוז גברים ו-70 אחוז נשים.  
בכל יום בין 16:00 ל-17:30 מוזמנים דיירי הבית לרדת ללובי, לקפה ועוגה, לפני שמתחילה הפעילות התרבותית של הערב.
כמובן שלא כולם מגיעים, אבל קל להבחין בחלוקה הברורה בין השולחנות של אלו שכן יורדים:  חבורות גדולות של נשים מסובות במעגלים על הכורסאות הנוחות, סביב שולחנות סלוניים נמוכים. שותות, מנשנשות, צוחקות, מדברות בתנועות ידיים ניכרות לעין.
לא רחוק מהן, סביב שולחנות קפה אובליים גבוהים יותר, יושבים הגברים, שלושה או ארבעה ליד כל שולחן, שותים קפה, אוכלים עוגה…. ושותקים.

איך זה התחיל?

ההתבוננות בתופעה הזאת אמנם משעשעת את מי שמביט מן הצד, והיא בוודאי אינה מאפיינת רק את הבית שלנו. ככה זה בכל מקום, אך לצוות הניהול המעורב בחיי הבית, היה חשוב לעשות עם זה משהו אקטיבי בכדי לפתח שיח בין הדיירים הגברים ולייצר פתיחות, היכרות עמוקה יותר ואף חברות ביניהם.

כך עלתה ההצעה למפגשי “פורום גברים”. “זה יצר קצת קנאה בקרב הנשים” מספר הרווה פרנק, מנכ”ל “גן בעיר” אבל הסברנו להן שהן, לעומת הגברים, לא צריכות מישהו שיכוון אותן – הן עושות את זה לבד כל צהרים בשעה 4 בלובי. והאמת שהן הבינו את זה.”

בהתחלה ניהל את מפגשי הפורום מנחה מעגלי גברים חיצוני, שניהל את הפורום בצורה מקצועית ונחמדה. “הוא העלה ופתח מגוון של נושאים יחד עם הגברים אך לצערנו לאחר מספר חודשים הוא עזב.”

הדיונים הערים של צוות הניהול בכל ישיבת צוות (על כל נושא שבעולם) נתנו להרווה השראה ואומץ להציע עצמו להנחות את המעגל. הרווה ממהר להסביר : “אין לי שום רקע בתחום, חוץ מלהיות מדריך בתנועות נוער. אין לי ניסיון, אבל אני אוהב את המפגש האישי והאנושי עם הדיירים. אני אוהב לעשות חיבור איתם וביניהם, להכיר ולשוחח.”

הנושא המרכזי: מנהיגות

“התחלנו לפני כמה חודשים להיפגש אחת לחודש. הדיירים רוצים יותר, אבל לצערי בלוז הצפוף שלי כמנכ”ל הבית, אין אפשרות ליותר מזה.” כל מפגש נמשך כשעה. יש  כ-15 משתתפים קבועים ולפעמים יש דיירים חדשים שמצטרפים.

“במפגש הראשון החלטנו במשותף על נושא אחד – מנהיגות –מבחינתי כל אחד ואחד שמשתתף בא למפגש עם ניסיון רב, ניסיון בחיים, ניסיון ניהולי וכו’, ואני כמנהל יכול לקבל המון מהניסיון שלהם.

הנושאים החודשיים נבחרים על בסיס אירועים אקטואליים  ואותם אנחנו מנתחים כל פעם מזווית אחרת, בהשראת האקטואליה השבועית ופרשת השבוע. “לפי מה שקורה במהלך השבוע, האירועים האחרונים, חגים שקרבים וכולי.” ביחד החלטנו לסיים כל מפגש עם חיבור לפרשת השבוע ובמיוחד דרך פרספקטיבת המנהיגות בתוך אותה פרשה.

הרווה נותן דוגמה: “כשהיה מפגש אחרי הפסקת אש דיברנו על הפסקת האש עצמה, דיברנו על רגשות בעקבות המלחמה, מחשבות על כל מיני דברים וקישרנו את זה לנושא של מנהיגות” .

נושא משמעותי אחר שעלה – חזרת החטופים הביתה: שוחחנו על ההרגשות והתחושות שליוו אותם עם חזרת החטופים. רובם שיתפו על השמחה מלווה בעצב , ועל תהליך השיקום שמחכה להם. חלק דיברו על הכעס -למה לקח כל כך הרבה זמן וכו’

באחד מהמפגשים הנושא היה “שינויים משמעותיים במשך החיים”. כל דייר שיתף סיפור משמעותי בחיים כמו למשל עלייה לארץ, מעבר מקיבוץ לעיר, שינוי בתפיסת הדתית, או תקופות  בעבודה.

סיום עם פרשת השבוע

” כל מפגש, שאותו פתחנו בנושא כללי, אנחנו מסיימים עם מנהיגות לפי פרשת השבוע.”

“אני מאד מחבב את הרב זקס. הוא היה הרב הראשי של אנגליה, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה באנגליה וכתב על מנהיגות לפי פרשת השבוע.” בעקבותיו, אנחנו יחד מנתחים דמויות מהתורה: “לפי המנהיגים – נח, אברהם, יצחק – וכיצד אנחנו יכולים ללמוד על אופי המנהיגותי שלו ומה אנחנו יכולים לקחת מכל אחד ואחד. הם נהנים מזה מאוד.”

פוליטיקה – הגבול הדק

“באופן טבעי זה יכול לגלוש לשיח פוליטי אבל אנחנו עוצרים מהר. יש כלל בקבוצה שפוליטיקה אנחנו לא מדברים. אבל ברור שתוך כדי שיח יוצאים אמוציות ותסכולים.”

הרווה פרנק מתאר את המפגש האחרון: “שאלתי בהקשר לנושא המדובר – מנהיגותית מה כל אחד היה עושה עכשיו אם היה מקבל את מפתחות המדינה וזה היה מרתק לשמוע את התשובות. אחד דיבר על יותר איזון בין הרשויות, וטען שזה קריטי כרגע. שני אמר שהיה קודם כל מטפל בחוק הגיוס. זה יצר דיון מאוד מרתק.”

תפקיד מנחה הפרלמנט

“אני מנהל את זה, מוביל את זה. שואל שאלות, עוצר אותם. מנסה להקפיד על זמן הדיבור כדי שכל אחד יקח חלק. כדי שלא אחד ידבר 20 דקות והשני 2 דקות.”

מבנה הפגישה קבוע: “אני מגיע למפגש עם רעיון, עושה פתיחה של 7 דקות על הרעיון עצמו, ומעלה דילמה שעליה אני חושב ושואל איך הם היו מגיבים ומה היו עושים. אני מביא רעיונות גם ממציאות החיים שלי, למשל מספר להם שישבתי עם הבנים שלי, דיברנו ככה וככה, ושואל אותם –  מה אתם חושבים? זה יכול להיות שיח שקשור לצבא, ליחסים במשפחה, מהיום יום, מכל מיני.”

המטרה של התוכנית

“מה שחשוב לי זה שכל אחד ישתתף. שכל אחד יבטא את עצמו.” המטרה העמוקה עוד יותר היא “לעשות פעילות שונה ופתוחה, וליזום תקשורת ביניהם – לתת במה לכל אחד מהם. בשעה אחת הם יכולים לבטא ולהגיד את המחשבות שלהם כשעוד עשרה אנשים מקשיבים להם.” יש לזה השפעה גם מעבר לפרלמנט. הפרלמנט משפיע על התקשורת ביניהם, על השיח הבין אישי, מביא להיכרות קרובה יותר

התועלת האישית של המנכ”ל

עבור הרווה פרנק עצמו, היתרון ברור. “היתרון עבורי הוא, שאני מקבל כל כך הרבה ידע, היבט נוסף על הדיירים. נחשף למידע שלא ידעתי ולא היכרתי על אותו דייר. זה נותן לי אפשרות להכיר את הגברים בצורה שונה יותר, אינטימית יותר, אישית יותר. כל מיני דברים שלא היו מספרים אחד על אחד כי לא מגיעים לזה. למרות שדלתי פתוחה תמיד וכל דייר ודיירת מוזמנים לבוא, בדרך כלל כשנכנסים אלי במסגרת שעות העבודה זה עבור פתרון של בעיה או בקשה ספציפית, ולא לשם שיחת חולין”.

הוא נותן דוגמאות קונקרטיות: “פתאום אתה מגלה שמישהו נולד בארגנטינה ולא ידעתי. אחד עולה חדש, היה במשפחה מאוד חילונית, והילדים הפכו להיות חרדים – וזאת דילמה שהוא מעלה וכיצד זה שינה לו את תפיסת עולם. ויש פה המון דברים מעניינים בפן החברתי ובפן הקבוצתי.”

הפרלמנט הזה גם מאפשר לדייר חדש שמגיע לפה להכיר לעומק את השכנים שלו. וגם דיירים שנמצאים כאן לאורך זמן פתאום מגלים – מאיפה השכן שלהם הגיע, מאיפה נולד, כמה ילדים יש לו וכד’. זה יוצר דיאלוג, תקשורת מקרבת וחברויות חדשות.” כל אלו מייצרים אוירה טובה יותר ומשפחתית יותר ב”גן בעיר” ומקיימים הלכה למעשה את ערך הקהילתיות שכל כך חשוב לנו.