נפגשנו בלובי חמושים בכובעים ועלינו לאוטובוס שלקח אותנו דרומה. הנופים שנגלו בדרך העירו באסתר הוכרמן געגועים לימיה כמדריכת תיירים, והיא הפליאה בהסברים על השדות והדרכים, על החקלאות ומשק המים בישראל. תודה אסתר על הידע האינסופי והמרתק שלך
עצירה ראשונה
ארוחת בוקר מפנקת במבוך מרים בניר משה
בעודנו אוכלים ארוחת בוקר מפנקת בצל עצי הבוסתן סיפר לנו משה, בעלה של מרים, על תולדות המושב הקטן והתפתחותו, ואיך קם רעיון מבוך התבלינים.
במבוך מרים, בשביל התבלינים והבשמים, הוזמנו “ללכת לאיבוד” במגוון השיחים והפרחים, הריחות והטעמים ומצאנו את עצמנו בחוויה ריחנית וצבעונית במיוחד במסלול המבוך החוויתי.
משה החביב והידען, עשה לנו סיור מודרך במבוך הענק מצמחי תבלין ובושם (גידול אורגני), נתן בהם סימנים, סיפר סיפורים, והפליא בטיפים מעולים לשימוש בכל צמח וצמח.
הוא לא נח ולא שקט עד שכולנו מילאנו בעלים ופרחים רעננים וריחניים את שקיות המלמלה שחילק לנו.
למשל: עלי הרוזמרין, מעבר להיותם תבלין מעולה לבישול דגים ובשר, מצויינים גם לחיזוק שורשי השיער !
נפרדנו בתודה ובלגימת לימונדה מתוקה וטרייה מלימוני הפרדס של משה והמשכנו בדרכנו. נפשנו כמהה לאדום המובטח. נסיעה קצרה הביאה אותנו לפתחו של חניון יער שוקדה. משטחים של ירוק-אדום קיבלו את פנינו בלבביות.
בין האקליפטוסים הענקיים שמרכיבים את יער שוקדה, ניתן לראות שדות של כלניות, ואינסוף אדום בעיניים בכל מקום. למרות שלא היינו שם לבד, ולמרות שכבר עברו מספר ימי יובש על הנגב, השתדלנו לצאת מהמסגרת ולשמוח כילדים.