“בסיום התכנסות מסוימת שהייתה לנו ב’גן בעיר’ פניתי אל הנוכחים באולם והצעתי שנקום ונעשה מעשה לתמיכה בהשבת החטופים. מיד הייתה היענות חיובית. ארגנתי קבוצה של 25 דיירות ודיירים, שכניי בדיור המוגן ‘גן בעיר’ ברמת גן, התארגנו עם כל הציוד ויצאנו להפגנה ברחוב ז’בוטינסקי בסמוך לרחוב ביאליק. הבת שלי עזרה לנו עם כסאות, חולצות צהובות, דגלים צהובים, סרטים צהובים, תמונות החטופים, מגאפון (היא קיבלה סיוע ממטה החטופים) כך צעדנו ברגל עד לנקודת ההפגנה כמעט 30 איש בגילאים מתקדמים (75-87) להביע את מה שעל ליבנו באשר לחטופים, שזמנם שם בעזה הולך ואוזל ומי יודע באיזה תנאים נוראיים הם מוחזקים שם. קראנו בשמותיהם של כל החטופים, זעקנו את מספר ימי השבי המתמשך והבלתי נתפס, תיעדנו את זה בסרטון ובצילומים, עשינו את המעט שיכלנו לעשות למענם”.