עדה כהנר, ילידת יאשי שברומניה, ברחה עם משפחתה מרומניה בזמן השואה לאיטליה ולאוסטריה, ובדרך לא דרך הגיעו לארץ עם אוניה טורקית.
כשנולדו הילדים החלה לקנות להם בובות, מה שלא היה לה בילדותה, והאוסף הלך וגדל.
הילדים גדלו והגיעו הנכדים ואחר כך הנינים – עדה קנתה להם בובות, והן חזרו אליה למשמרת של אהבה.
כשעדה עברה לגן בעיר, היא מילאה את דירתה בדיירי משנה – חלקם אוספים של בובות חרסינה קטנות ומתוקות, חלקם בובות פרווה שמבקשות חיבוק, ואפילו בובה אחת ממש בגודל של ילד, בובה אותה הביאה מרומניה באחד מביקוריה במדינה בה נולדה.
היו עוד המון בובות, היא מספרת. על חלק היא ויתרה, וחלקן (אוסף ברביות ענק) מפאר את ביתה של הבת, אף היא כבר סבתא בעצמה.